את כתבת
באור על עורך הוראות
אות אחרי אות בעדינות ודיוק
בתוך הול של בדידות
כמו תפילה חרישית
מכאן תיגע שם תלחש
פה תסמן ופה תעצור תנשום תעטוף
שבילי דיו על צוואר
סימני דרך בין שכמותיך
kiss here
לחשו הקווים
Hold here
Pain now
אך כולם הלכו לאיבוד
ומתוך היאוש נוצקת שפיטה
אחד או שניים הצליחו להתקדם בתלם
ללכת קצת אבל זה מוגזם קשוח מידי
היא משוגעת?
היא בטח עם חסך
צריכה כיוון
למה כלכך הרבה גיוון
מה רע בניוון
להתקבע ישר
למה לסטות עכשיו
תשרטטי מחדש
זו כבר שריטה
והם עקבו אחרי המובן מאליו
ולא שמעו את הלב שמאחוריו
העיניים ראו והידיים נגעו
אבל שום דבר לא באמת זז
לא באמת הרגיש
אף אחד לא באמת הקשיב
מי שקצת הקשיב לא ראה
את הפכת לחידה עטופה בשמלה
אין לך פותר
עור שנושא מפה מסובכת מדי מסובבת
כמו ספירלה
כאב ראש
וכל נשיקה עוד צעד אל תוך שקט נבוך
ואז נשימה ואת ממשיכה
עד שהגעתי
עד שנגעתי
ואני ידעתי
חד מבט רך במגע
לא חיפשתי הוראות
לא קראתי את המפה
פשוט ידעתי אותך
למדתי אותך
עוד לפני שהכרנו בכלל
שמעתי אותך
ראיתי את הרווח שבין המילים
נגעתי שם
במקום שבו שתיקה
ואז חייכתי אלייך מבפנים
ואת שהיית תמיד מבולבלת
פתאום הבנת
המפה לא הייתה שם בשבילם
היא חיכתה רק אליי
אולי..